top of page

בידוד, חברים ומה בכוחנו לעשות...

למידה מרחוק, מטלות, משימות.... ומה עם הבידוד החברתי?! כבר חודש וחצי ילדים לא פגשו חברים. (כן. גם שנמצאים בבית יש צורך בחברים, בשייכות, להרגיש שאני חשוב למישהו!) אולי יש כאלה שנכנסו ל"זום" לפגישות עם המורה או למפגש שכמה חברים יזמו.

ילדים בשעת יצירה בבידוד ביתי בזמן הקורונה
ילדים בשעת יצירה בבידוד ביתי בזמן הקורונה

אבל אני חושבת הרבה על אלו שכבר חודש וחצי לא פגשו חברים, לא התקשרו אליהם, לא שאלו לשלומם, לא הזמינו אותם למפגש "זום", הם לא נכנסו למפגש "זום" כי לא הצליחו או התביישו או העדיפו להתחמק.. הרבה פעמים יהיו אלה ילדים שגם ככה לא נשים לב שהם לא נמצאים, שקופים.. או ילדים שדווקא חושבים שטוב שהם לא נשמעים- דחויים.. אבל *אסור לנו* לוותר על אף תלמיד! ועכשיו, יותר מתמיד! הבדידות הזאת קשה לכולם (כמעט). בהזדמנות הזאת, של חזרה ל"שגרת לימוד מרחוק" אני מבקשת ממש מכל המורים- אנא שימו לב שאת כוווולם רואים ושומעים וכולם משתתפים!! תתקשרו, תתעניינו, תיזמו מפגשים (מקוונים) ותדאגו שכולם נכנסים ולכולם מתייחסים! ויש חלק גם להורים היקרים- שימו לב ועדכנו את המורה אם ילדכם לא רוצה להצטרף למפגשים החברתיים. *עודדו אותו*, תתמכו ואל תוותרו. לפעמים המרחק של הזמן והמקום יוצר ריחוק ומגביר את המתח והחשש להיפגש שוב עם ילדי הכיתה. אבל המפגש הזה, כשהוא קורה- הוא משמח, מרגיע, מחזק שייכות ומפיג בדידות ואפילו יעזור כשנצטרך לבית הספר ולגן לחזור. זו תקופה של ריחוק, אבל יש בה הזדמנות גדולה גם לקירוב לבבות ולשבירת מחיצות! לא מוותרים על אף אחד! בואו נשתדל ביחד לא להשאיר אף אחד לבד! גל כהן

Comments


bottom of page